גומות לעצים

בדרך למשרד הבוקר עברתי במדרחוב של בן זכאי, החביב עלי מאד.

שמתי לב לעובד נקיון של העיריה מטאטא את המרצפות, ומסתבך עם מה לעשות לגבי הגומות של העצים השתולים ברחוב.

הגומות, שבהן צריך להשאיר קצת אדמה ומקום לשורשים של העצים 'לנשום' ומקום למי גשם ולמים להשקיה, הופכות פעמים רבות למאפרות. לא שברור לי למה אנשים שמעשנים חושבים שהגומות של העצים טובות יותר כמאפרה מאשר כל מקום אחר, ובכלל לא ברור לי למה המעשנים משליכים בדלי סיגריות וגפרורים על הקרקע – כמו שהם מביאים ומוציאים את הסיגריות מקופסאות, כך הם יכולים לשמור גם את הבדלים המשומשים ולזרוק אותם בפח בביתם, או מצידי, להחזיר אותם לחנות שבה הם קנו את הסיגריות – להחלפה..

אבל למה בגומות של העצים?

משם קשה יותר להוציא את הבדלים – יותר מאשר אם סתם היו זרוקים על המדרכה או על הכביש.

ובדוגמא המסוימת שראיתי – הגדילו מתכנני המדרחוב לעשות, וציפו את החלק הפתוח של הגומה, במין חצץ אדמדם. אולי רעפים ישנים גרוסים, אולי טוף. נראה יפה. אבל כשפועל הנקיון ניסה לטאטא משם את הבדלים – הוא העיף את החצץ האדמדם לריצוף כולו, ולא הצליח להוריד רק את הבדלים. ממש ריחמתי עליו. גם לא יכולתי לחשוב על פתרון טוב יותר להוצאת הבדלים מאשר להתכופף ולהרים אותם אחד אחד.

אז למרות הפתרונות הנחמדים של המתכננים, הגומות נראות מוזנחות ומלוכלכות, ויתכן שבמקומות אחרים אותם עובדי נקיון בכלל לא מנסים לנקות אותן.

הפתרון היחיד הוא לחנך אנשים שלא לזרוק לתוכן דברים, ובכלל לא לזרוק בדלי סיגריות וגפרורים ברשות הרבים.